Shabbath
Daf 29b
משנה: טוֹמְנִין בַּשְׁלָחִין וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן בְּגִיזֵּי צֶמֶר וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כֵּיצַד עוֹשֶׂה נוֹעֵר אֶת הַכִּסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר קוּפָּה מַטָּהּ עַל צִידָּהּ וְנוֹטֵל שֶׁמָּא יִטּוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נוֹטֵל וּמַחֲזִיר.
Traduction
On peut enfouir dans les peaux encore garnies de poils, puis même les enlever de là, ou encore dans de la laine de tonte; mais en ce dernier cas, il n’est pas permis de la retirer. Comment opérera-t-on (187)Que faire en cas d'enfouissement accompli par erreur?? On enlève le couvercle, de sorte que la laine tombe à l’entoure. R. Eliézer b. Azaria dit: on penche de côté la boîte où se trouve le pot, de façon à pouvoir retirer les mets de ce dernier; car si l’on retirait le pot en entier, il y aurait à craindre que l'on puisse plus y replacer le pot par suite de l’amoncellement de la laine (cas interdit). Selon les autres sages, on peut retirer le pot en entier et l'y replacer sans crainte.
Pnei Moshe non traduit
מתני' טומנין בשלחין. בעורות. והפשיט תרגומו וישלח:
ומטלטלין אותן. זהו דין בפ''ע שמטלטלין השלחין בשבת לעולם בין שהן של בעל הבית בין שהן של אומן לפי שאינו מקפיד עליהן:
בגיזי צמר. טומנין בהן לפי שאינן מוסיפין הבל ואין מטלטלין אותן בשבת לפי שהוא מקפיד עליהן והוי מוקצה מחמת חסרון כיס ואם התקינן לתשמיש מותר לטלטל אותן ואפילו הן של אוצר:
כיצד עושה. אם הטמין באותן שאסורין לטלטל בשבת והוא רוצה ליטול את הקדירה:
נוטל. או נוער את הכיסוי מעל הקדירה לפי שהכיסוי תורת כלי עליו והגיזין נופלות ונוטל את הקדירה:
קופה מטה על צידה ונוטל. כשבא ליטול את הקדירה מתוך הקופה של גיזי צמר מטה אותה על צדה ונוטל דר''א בן עזריה חושש שמא יפלו הגיזין ותתקלקל הגומא של מושב הקדירה ולא יוכל להחזיר את הקדירה שהרי אין לו לטלטל הגיזין כדי לתקן את הגומא וחכמים אומרים נוטל ומחזיר דלא חיישינן לכך ומודים שאם נתקלקלה הגומא שאינו יכול להחזיר והלכה כחכמים:
הלכה: טוֹמְנִין בַּשְׁלָחִין וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׂם רִבִּי יוֹנָתָן. הָדָא דְתֵימַר בִּנְתוּנִין אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת. אֲבָל בִּנְתוּנִין בָּאַפּוֹתֵיקֵי לֹא בְדָא. בְּגִיזֵּי צֶמֶר וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דְתֵימַר בִּנְתוּנִין בָּאַפּוֹתֵיקֵי. אֲבָל בִּנְתוּנִין אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת לֹא בְדָא.
Traduction
R. Juda b. Pazi dit au nom de R. Yohanan: lorsque la Mishna permet d’enfouir dans les peaux, il s’agit de celles que le maître conserve chez lui à son usage; mais il est défendu d’user ainsi des peaux mises au magasin, apoqhkh, pour le commerce, rejetées ainsi hors de la pensée du maître. En cas d’enfouissement dans de la laine, on ne peut plus y toucher; c’est qu'il s’agit, selon R. Juda et R. Yohanan, de celle qui est au magasin de vente mais la défense n’est pas maintenue pour celle qui sert à l’usage habituel de la maison.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דתימר. דמטלטלין בשלחין בנתונין אצל בעל הבית דדעתו להשתמש. בהן אבל בנתונין באפותיקי והוא האוצר ונתונין לסחורה לא בדא התירו לטלטל דקסבר האי מ''ד דהואיל ונתונין באוצר או שעומדין למלאכה כגון של אומן קפיד עלייהו ואסור לטלטלן:
בגיזי צמר וכו' הדא דתימר. דאסור לטלטלן כשהן נתונין באפותיקי אבל בנתונין אצל בעל הבית שהתקינן לתשמישו לא בדא אסרו לטלטל ולהאי פירושא איכא למימר דר' יוחנן פליג על הא דקאמר ר' יונתן בשלחין דאי מודי ליה א''כ מאי איכא בין שלחין לגיזי צמר:
רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. פּוֹרְשִׂין מַחֲצֶלֶת עַל גַּבֵּי שַׁייָפוֹת שֶׁלְלְבֵינִים בַּשַּׁבָּת.
Traduction
R. Jérémie dit au nom de Rav (188)Cf. (Moed Qatan 2, 5). on peut le samedi tendre une toile sur les rangées de briques pour éviter que la pluie n’interrompre leur cuisson.
Pnei Moshe non traduit
פורשין מחצלת ע''ג שייפות שורות של לבנים בשבת. ואע''ג דעומדות לבנין הם לא הוי כמבטל כלי מהיכנו לפי שהן ראויין לישב עליהן ודעתיה עלייהו:
לֹא סוֹף דָּבָר לַחִין. אֲפִילוּ יְבֵשִׁין שֶׁנִּתְלַחְלְחוּ. מִן אִילֵּין מוּכִּין. וּמוּכִּין לֹא כִיבֵשִׁין שֶׁנִּתְלַחְלְחוּ הֵן. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר שִׁילָא הָדָא אָֽמְרָה. 29b הָהֵן דִּכְמַר איידה צָרִיךְ מַחְסַרְתֵּיהּ צִיבְחַר דְּהוּא אֲתִי מֵיסַב וְהִיא שָֽׁפְכָה וּמִרְתָּחָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. כֵּן בְּגֶפֶת חֲדָשָׁה. אֲבָל בִּישָׁנָה טָהוֹר. וְאֵי זוֹ הִיא חֲדָשָׁה וְאֵי זוֹ הִיא יְשָׁנָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חֲדָשָׁה בְתוֹךְ י''ב חוֹדֶשׁ. יְשָׁנָה לְאַחַר י''ב חוֹדֶשׁ.
Traduction
– Lorsqu’il est dit que les divers produits sont interdits s’ils sont humides, on ne veut pas seulement parler de produits encore verts, mais si après avoir été séchés, ils ont été mouillés; et ce qui le prouve c’est que l’on y comprend la filasse, qui certes correspond à des objets d’abord secs, plus tard mouillés. R. Yohanan b. Shilda en conclut que si l’on enfouit des objets liquides dans l’un de ces produits (184)Dans ceux que la Mishna autorise à l'état sec, non humides., il faudra avoir soin de ne pas emplir l’écuelle jusqu’aux bords, mais laisser un petit vide; car en l’y portant, on pourrait en renverser une goutte et causer ainsi un surcroît de chaleur. On a enseigné ailleurs (185)(Kelim 9, 6).: si l’on se sert de vieille lie d’olive, elle est susceptible d’impureté; mais si elle est neuve, elle reste pure. On nomme neuve, dit R. Yossé b. R. Aboun au nom de R. Yohanan, celle qui a moins d’un an de date, et vieille celle qui a plus d’un an. ''Il est permis d’enfouir sous des vêtements, ou des légumes secs, ou des plumes d’oiseau'', dit la Mishna.
Pnei Moshe non traduit
לא סוף דבר לחין. אמתני' מהדר הא דתני דאין טומנין בהן בזמן שהן לחין לאו דוקא לחין ממש אלא אפי' היו יבשין ונתלחלחו מוסיפין הן הבל:
מן אילין מוכין. כלומר ודבר זה שמעינן מאלו מוכין דקתני אין טומנין בהן בזמן שהן לחין וכי מוכין לאו כיבשין שנתלחלחו הן שהרי הצמר וכיוצא בו שהן בכלל מוכין יבשין הן בתחלה אלא דמיירי שנתלחלחו וקאמר אין טומנין בהן:
הדא אמרה. מדקאמר יבשין שנתלחלחו אין טומנין ש''מ:
ההן דכמר איידה. מי שמאסף לטמון בזה שמנו חכמים שטומנין בהן כשהן יבשין צריך מחסרתיה ציבחר שלא ימלא על גדותיו אלא שיהא פחות מעט ממקום הקדירה שטומן בהן. דכמר מלשון כומר של ענבים הוא:
דהוא אתי מיסב והיא שפכה ומרתיחה. כלומר דאם ימלא אותן סביבות הקדירה כשבא ליטול הקדירה מהן והיא נשפכת ומוספת רתיחה כשיחזור אותה לטמון בהם שהרי יבשין ונתלחלחו הן. ויש לפרש נמי דאקדירה קאי שלא ימלא אותה ממש אלא פחות מעט ממה שהיא מחזקת שאם ימלאנה כשיטול אותה היא נשפכת ויהא אסור להחזיר ולטמון בהן לפי שנתלחלחו:
תמן תנינן בפ''ט דכלים חרסין שנשחמשו בהן משקין טמאין ונפל לאויר התנור הוסק התנור טמא שסוף המשקה לצאת וכן בגפת חדשה וכו' ומפרש דקדשה בתוך י''ב חודש וכו'. ואיידי דאיירי במתני' בגפת מייתי לה הכא:
טוֹמְנִין בַּכְּסוּת וּבַפֵּרוֹת וּבְכַנְפֵי יוֹנָה. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה בַּר חֲנִינָה. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁלֹּא רָבַת רַקָבוֹבִיתָן. אֲבָל רָבַת רַקָבוֹבִיתָן אָסוּר לִטְמוֹן בָּהֶן.
Traduction
R. Juda b. Pazi ajoute au nom de R. Jérémie b. Hanina: c’est vrai aussi longtemps que la nourriture ne s’est pas propagée (186)Jusque-là, la chaleur n'augmente pas, comme il a été dit un peu plus haut.; mais lorsqu’elle a pris le dessus (est en majeure partie), il est défendu d’y enfouir.
Pnei Moshe non traduit
טומנין בכסות וכו' הדא דתימר וכו'. כדלעיל:
וּבִנְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן וּבִנְסוֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁין. אֲנָן תַּנִּינָן. נְסוּרֶת. תַּנַּיי דְבֵית רִבִּי. נְעוֹרֶת. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא הָדָא הִיא הָדָא.
Traduction
C’est permis aussi ''dans l’étoupe de chanvre, ou dans la sciure de bois''. Selon notre leçon, on emploie le terme ''nesora'' (sciure); mais selon la version de l’école de Rabbi, on lit ''neora'' (étoupe, filasse). Au fond, ces 2 termes se confondent.
Pnei Moshe non traduit
אנן תנינן. במתני' נסורת של חרשים ותני דבית רבי נעורת של חרשים ש''מ דהיא הדא והיא הדא דהיינו הך הנסורת שנוערין מהן כדפרישי' במתני':
Shabbath
Daf 30a
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָֽמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ כֶּלִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ אֶת הַכֶּלִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹפִין עָלֶיהָ כֶלִי. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא 30a הַכֶּלִי נוֹגֵעַ בְּגוּפָהּ שֶׁלְּבֵיצָה.
Traduction
R. Simon b. R. Yanaï dit: je n’ai pas entendu formuler cet avis par mon père, mais ma sœur me l’a dit en son nom (189)Cf. ci-après, 13, 7, et 16, fin.: à côté d’un œuf né en un jour de fête, on peut adosser un vase, afin d’éviter qu’il roule et se brise, mais non pas couvrir l’œuf avec le vase; Samuel permet même de le couvrir (autorisant ce déplacement même pour l’interdit). Toutefois, ajoute R. Mena, il faudra avoir soin que le vase protecteur ne touche pas l’œuf (interdit).
Pnei Moshe non traduit
אני לא שמעתי מאבא. הא דלקמן ואחותי אמרה זה לי משמו שביצה שנולדה ביו''ט ואסור לטלטלה משום מוקצה סומכין לה כלי מצידה בשביל שלא תתגלגל ותשבר אבל אין כופין עליה את הכלי משום דחייש שמא מתוך כך ינענע את הביצה היא אסורה בטלטול:
ושמואל אמר. אף כופין עליה את הכלי. ולא חייש לכלום:
אמר ר' מנא דאפי' לשמואל ובלבד שיהא נזהר בשעת כפיתו שלא יהא הכלי נוגע בגופה של ביצה דזה ודאי אסור לכ''ע:
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. נָחִיל שֶׁלִּדְבוֹרִין פּוֹרְסִין עָלֶיהָ סַדִּין בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. מַה כְרָב. כִּשְׁמוּאֵל. כָּאן מִלְּמַטָּן כָּאן מִלְּמַעֲלָן.
Traduction
R. Oshia a enseigné qu’au dessus d’une ruche d’abeilles, on peut tendre une toile, pour la protéger du soleil en été et de la pluie en hiver. On comprend cette permission, soit d’après Rav qui autorise le même acte pour les briques, soit d’après Samuel qui permet de couvrir l’œuf par un vase; mais comment l’expliquer selon R. Simon, qui défend ce dernier procédé? C’est que, pour la ruche, la toile est tendue au-dessus et peut facilement être enlevée; tandis que pour l’œuf, il défend seulement que ce soit au-dessous, par crainte d’un déplacement soutenu
Pnei Moshe non traduit
תני ר' הושעיה נחיל של דבורים. נחיל כמו חיל והן שוכנין במקום אחד פורסין עליהן סדין בשבת בחמה וכו':
מה כרב. ושואל הש''ס מה ס''ל לר' הושעיה אם דעתיה כרב דקאמר לעיל פורסין מחצלת ע''ג לבנים וה''ה ע''ג נחיל של דבורים ואע''ג דמוקצין הן דקס''ד שפורסין הסדין עליהן ממש ואי כשמואל הא בעינן שלא יגע בהן כדקאמר ר' מנא אליבא דשמואל:
כשמואל. כלו' לעולם אפי' לשמואל שפיר הוא דכאן בנחיל של דבורים מלמעלן איירי כאן בהאי דביצה מלמטן שכופה הכלי ע''ג הביצה שמונחת על הקרקע ולהכי קאמר שצריך ליזהר שלא יהא נוגע בגופה של ביצה:
רִבִּי בִּיסְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. חֲפֵי לְסוֹטוֹת אָסוּר לְטַלְטְלָן. מְצַדְתְּא הֲוָא פְרִיסָן וְהָדֵין מִשְׁטָֽרְפָן גַּר שִׁמְשָׁא. אַתּוֹן וְשָׁאֲלוּ לְרַב. מָהוּ מְטַלְטְלָתְן. אֲמַר לוֹן. חַשְׁבוֹן עֲלֵיהֹן מִתְנִינָן תְּחוֹתֵי רֵשֵׁיכוֹן וְשָׁרִי לְכוֹן מְטַלְטָלְּתָן.
Traduction
. R. Bisna dit au nom de R. Yossé b. Hanina: il est défendu de déplacer les dents des cottes (190)Le commentaire Qorban 'Eba traduit Lesta par vaisseau (qui n'a que faire ici), et J. Lévy, dans son Wörterbuch, par: suta sc. Vestis, plus admissible ici.. Il y avait des filets tendus, que le soleil consumait; on vint demander s’il est permis de les placer le samedi. Non, dit-il, à moins que dès la veille vous ayez eu la pensée d’y reposer vos têtes la nuit du samedi; en ce cas, c’est permis.
Pnei Moshe non traduit
חפי לסוטות. חפי כמו דפי ולסוטות הן ליחות הקצרים שנותנין אותן על הקורה שהוא מכותל אל הכותל ואסור לטלטלן שהן עומדות לבנין ואינן ראויין לישב עליהן:
מצדתא הוא פריסן והוון משטרפן גו שימשא. מצודות היו פרושין על הקרקע לייבשן והיו נשרפין מחום השמש ואתון ושאלין לרב מהו לטלטלן בשבת ואמר להן תשבו עליהן שיהיו נתונין תחת ראשיכם לשכב עליהן ועי''כ שרי לכון לטלטלן:
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. רָאשֵׁי כְלוֹנְסִיּוֹת שֶׁחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶיתְמֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי סָֽלְקוֹן לְסִדְרָא דְבַר עוּלָּא דַּהֲוָה רָֽבְעָה תַמָּן וַהֲוָה תַמָּן רָאשֵׁי כְלוֹנְסִיּוֹת. אַתּוּן וּשְׁאָלוּן לֵיהּ מָהוּ לְטַלְטַלָן. אֲמֻר לוֹן. אִם חָשַׁבְתֶּם עֲלֵיהֶן מֵאֶיתְמֹל מוּתָּר מוּתָּר לְטַלְטַלָן. וְאִם לָאו אֵין אַתֶּם מוּתָּרִים לְטַלְטַלָן.
Traduction
R. Zeira dit au nom de R. Jérémie qu’il est permis de déplacer des troncs d’arbres si, dès la veille, on avait l’intention de s’en servir. R. Yona et R. Yossa se rendirent à la salle d’études de Bar-Oula, où il y avait une planche de bois, ainsi que des troncs calino''; ils lui demandèrent s’il est permis de les déplacer. Oui, répondit-il, si vous avez songé à les employer dès la veille; au cas contraire, non.
Pnei Moshe non traduit
שתישב עליהן מאתמול. דוקא לצורך איזו דבר אז מותר לטלטלן:
לסדרא למדרש של בר עולא שהיה שוכן שם והוה תמן וכו':
תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בַּר שָׁאוּל. מוּכִּין שֶׁחָשַׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶתְמוֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל. צֶבֶר שֶׁל קוֹרוֹת שֶׁחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶתְמוֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אַבָּא שַׁלְחָא הֲוָה וַהֲוָה אָמַר לָנוּ קָֽשְׁרוּ לָכֶם רָאשֵׁי גִיזִּיּוֹת וְאַתְּם מוּתָּרִין לְטַלְטְלָן לְמָחָר. חִזְקִיָּה אָמַר. אֲפִילוּ מַלַּן. רַב אָמַר. חֳרִיּוּת שֶׁגִּידְעָן לִשְׁכִיבָה אֵינָן צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. לָאֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. רַב אַבָּא בַּר חָנָה אָמַר. בֵּין לִשְׁכִיבָה בֵּין לָאוֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. וְלָא דָמִי קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב בָּאוֹהָלִין לְקִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב אַבָּא בַּר חָנָה בַכֵּלִים. קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב בָּאוֹהָלִין. עַד שֶׁיִּקְשׁוּר אֶת כָּל הַקּוֹצִין. קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב אַבָּא בַּר חָנָה בַכֵּלִים. עַד שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶן תּוּאָר כֶּלִי. אִם אוֹמֵר אָתְּ. עַד שֶׁיִּקְשׁוּר אֶת הַקּוֹצִין. אֵין מַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִזֶּה.
Traduction
R. Halafta b. Saul a enseigné qu’il est permis aussi de déplacer des chiffons si l’on y a songé la veille; et, dans ce même cas, R. Yossé b. Saul permet de déplacer même un amoncellement de poutres (p. ex. pour s’y asseoir). R. Yossé, ou R. Hanina, au nom de R. Ismaël b. R. Jacob b. Aha, ou R. Jacob b. Idi, ou R. Hanina au nom de R. Ismaël b. R. Yossé, dit: mon père avait été tanneur, et il nous disait que si nous attachons seulement ensemble les bouts de laine du déchet, ce signe permet de les déplacer le lendemain au Shabat. Hiskia dit que c’est également permis s’il y a un nœud très lâche (si peu que ce soit). Rav dit: lorsqu’on a coupé des branches sèches de palmier pour se coucher dessus, le samedi, il n’est pas besoin de les lier ensemble d’avance, mais il le faut si on le destine à soutenir une tente; selon R. Aba b. Hana, ce lien est exigible en tous cas pour en user le samedi. Toutefois, dit R. Hiskia, les nœuds dont parle Rav pour la confection des tentes ne ressemblent pas à ceux qu’exige R. Aba b. Hana pour les ustensiles (c’est-à-dire pour les convertir en couches): selon Rav, il faut lier toutes les pointes; selon R. Aba b. Hana, il suffit que la branche ait une forme ébauchée d’outil, car on ne peut pas supposer que, pour pouvoir y coucher, il faille un travail aussi important que celui de lier toutes les pointes.
Pnei Moshe non traduit
מוכין שחשב עליהן מאתמול. ליתן אותו לתוך הכר או לתוך הכסת:
צבר של קורות. שהן צבורות במקום אחד ועומדות לבנין וחישב עליהן מאתמול לישב עליהן:
ר' יוסי וכו'. אמר זה בשם ר''ח ואמרי לה ר' יעקב בר אחא דכך אמר ר' ישמעאל בר ר' יוסי אבא שלחא הוה אומן לעבד עורות והוה אמר לנו קשרו לכם ראשי גיזיות מע''ש ותחשבו עליהן ואתם וכו' והקפיד לו' קשרו ראשי גיזיות והן במקום שהעורות נגזזות בראשיהן מן הצמר משום דקסבר דצריך מעשה עם המחשבה והלכך אמר קשרו שבראשיהן נוח הוא לקשרן:
חזקיה אמר אפילו מלן. כלו' אפי' הן מלאין צמר וא''צ בראשי גיזיות דקסבר אין צריך קשירה ובמחשבה בלחוד סגיא:
חריות של דקל. שפיסלן והתקינן לשכיבה א''צ קישור לקשרן יחד דבמה שפיסלן סגי וראויות הן לכך ומותר לטלטלן אבל אם התקינן לאהלים והרי זה לדבר שאינו יכול לעשות בשבת צריכות קישור עם המחשבה שמחשב עליהן לישיבה בשבת:
בין לשכיבה וכו'. דקסבר שצריך מעשה עם המחשבה ובשעת המחשבה:
ולא דמי קישוריה דרב וכו'. כלו' דלא תימא דפליגי בקשירה לחוד דמר סבר דאם התקינן לשכיבה לא בעינן קשירה ומר סבר דבעינן קשירה דתרווייהו חדא מילתא היא אלא דאף בקשירה גופה איכא בינייהו דלא דמי מה דרב דקאמר דצריך קשירה אם התקינן לאהלים להא דקאמר רב אבא דאף אם התקינן לשכיבה צריכות קשירה דהאי קשירה לאו כהאי קשירה הוא כדמסיק ואזיל:
קישוריה דרב באהלים. לדידיה אם הן מיוחדין לאהלים בהא הוא דקאמר דצריכות קשירה ואם כן עד שיקשור את כל הקוצים שבהחריות דבתחלה כשיחדן לאהלים לא היה מקפיד על הקוצים שיוצאין מהן ועכשיו שמחשב עליהן לשכיבה צריך לקשור את כל הקוצים שבהן דאל''כ אינן ראויות לשכיבה או לישיבה:
קישוריה דרב אבא בכלים. כלו' אבל לקישוריה דרב אבא דקסבר אף שהן מיוחדין לכלים כגון לשכיבה וכיוצא בזה לשאר צרכיו דחד דינא אית להו לדידיה ולא לאהלים אעפ''כ צריכות קשירה בשעה שמחשב עליהן ואם חישב עליהן לצורך כלי או להשתמש בהן איזה דבר שיהא מותר לטלטלן א''כ עד שיהא עליהן תורת כלי סגי ולא טפי ולא בעי עד שיקשור את כל הקוצין שאם אומר את שאפי' לרב אבא עד שיקשור את כל הקוצין שבהם א''כ אין לך מעשה גדול מזה ולמה לי מחשבה דלגוונא דאיירי ר' אבא במעשה כי האי לחוד סגי להתיר טלטול אלא ודאי דלדידיה א''צ עד שיקשור את כל הקוצין ומכיון שקשרן שיהא עליהן תורת כלי סגי והשתא ל''ק דלמה לי מחשבה משום דהא מיהת לאו כלי ממש הן דאכתי לא קשר את כל הקיצין שבהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source